התפתחות גוף האדם
| סדרת תמונות הממחישה את התפתחות גוף האדם |
|
התפתחות גוף האדם מתייחסת לתהליכים בגוף האדם המתרחשים במשך כל ימי חייו, מרגע ההפריה ועד רגע המוות[1]. היא כוללת גדילה פיזית של איברים והבשלה שלהם, מתוך פוטנציאל הגנום המולד ומתוך השפעה חלקית של הסביבה[2][1][3]. כלומר, קיימת מערכת יחסים מורכבת בין תורשה, סביבה והתפתחות האדם. בעוד שהגדילה מתייחסת לשינוי בפן הכמותי, ההתפתחות מתייחסת לשינויים איכותיים, שכל אחת מהמערכות בגוף האדם עוברת בקצב שלה[4].
גדילתו והתפתחותו של כל פרט מתרחשות מתוך שיווי משקל בין התחום הביולוגי, לתחום הפסיכולוגי והחברתי[4]. בהתאם לכך, המונח "התפתחות גוף האדם" מקיף במישרין את התפתחותו האנטומית והביולוגית של האדם, ובעקיפין את התפתחותו הפסיכולוגית, הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית בעיקר[5] בשנותיו המוקדמות; התפתחויות שהן תוצאות ישירות או עקיפות של ההתפתחות הגופנית[6][7], ונחקרות על ידי הענפים בפסיכולוגיה, הפסיכולוגיה ההתפתחותית (ההתפתחויות הנפשיות וגם הקוגניטיבית)[8] והפסיכולוגיה הקוגניטיבית (התפתחות קוגניטיבית)[9]. התפתחות גוף האדם נחקרת גם ברפואה ובתחום הביולוגיה ההתפתחותית, שהיא ענף בביולוגיה העוסק בחקר ההתפתחות הביולוגית של כלל היצורים החיים מרגע היווצרם ועד לרגע מותם.
תקופות בהתפתחות גוף האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במעגל החיים השלם, ניתן לפגוש את האדם כתינוק, ילד, מתבגר, מבוגר, זקן וישיש[4]. בהתאם לכך, נהוג להבדיל בין מספר תקופות התפתחותיות מובהקות בחיי גוף האדם:
- טרום לידה – לאחר ההפריה נוצר עובר השוהה ברחם אמו תשעה חודשים עד הלידה. בשלב זה מכונה האדם עובר.
- ינקות – מיד לאחר הלידה מתחילה התפתחות לקראת חיים עצמאיים בלתי תלותיים. בשלב זה מכונה תינוק.
- ילדות – בגיל ארבע, על פי המקובל, מתחילה תקופת הילדות, בה הילד מתפתח לקראת חיים בוגרים. בשלב זה מכונה ילד.
- התבגרות – תקופת גישור[10] שמתחילה לפי רוב החוקרים בגיל שתים עשרה בערך, בה מתרחשים התפתחות מערכת הרבייה ומאפייני המין המשניים יחד עם צמצום התלות בהורים. בשלב זה מכונה מתבגר.
- בגרות – בתחילת שנות העשרים מתחילה תקופת החיים הארוכה ביותר של האדם ובה תהליכי ההתפתחות איטיים. בשלב זה מכונה בוגר.
- גיל המעבר – תקופת גישור בין הבגרות לזקנה בה מתרחשים שינויים במערכת הרבייה. בשלב זה מכונה לרוב מבוגר.
- זִקנה – טווח הגילים הסמוך לסיום מחזור החיים של האדם הממוצע, תקופה בה ההתחדשות הביולוגית מאטה יותר ויותר לקראת המיתה. בשלב זה מכונה זקן או קשיש.
שיעור הגדילה וההתפתחות של האדם מלידה ועד בגרות גדול פי 20 מאשר בשארית החיים. כתוצאה מכך, האדם עובר רבע מתקופת החיים שלו בגדילה, לעומת שלושה רבעים בהזדקנות[4]. תהליכי ההתפתחות או הבלאי נקטעים באיבם, עם המוות.
עובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התפתחות עובר האדם
עובר האדם נוצר על ידי הפריה מעט לאחר ההזדווגות ומתקיים ברחם אמו במשך כתשעה חודשים. ההתפתחות העוברית שמתחילה בהפריה מסתיימת ברגע הלידה, אז יוצא העובר לאוויר העולם, ומרגע זה נקרא תינוק, וכאן כל מערכות גוף האדם הבסיסיות הגיעו להבשלה כמעט מלאה[11] ומתחילים החיים העצמאיים של האדם.
עובר האדם עובר שני שלבים עיקריים:
שלב ה-Embryo הוא תהליך התפתחות העובר מההפריה ועד תום השבוע השמיני להיריון. תהליך זה מתחיל בהפריה, בה נפגשים שני תאי רבייה בשלים (הקרויים "גמטות"), תא זרע של הגבר וביצית של האישה מתאחדים לתא אחד הקרוי זיגוטה. זו מתחלקת לגוש של תאים (מורולה), המתחיל במסע מהחצוצרה לכוון דפנות הרחם. לאחר מספר מחזורי חלוקה, נוצרת הבלסטולה בת 16 תאים הנמצאת בתוך כדור מלא נוזל. 5 עד 7 ימים אחרי ההפריה הבלסטולה מגיעה לרחם ומנסה להקלט על דפנותיו. בשבוע השני של ההיריון, מתחיל תהליך התחלקות התאים ליצירת שיליית העובר, שק השפיר שבו יגדל העובר והתאים שמהם יורכב העובר ובסופו של השבוע השני העובר יקבל צורה של ראש וזנב. בשבוע השישי להריון, יש לעובר ראש וצוואר והכנה לאוזניים ואף לעיניים. מערכות הראייה והשמיעה נוצרות לאט. בגוף העובר התפתח כבר לב שיתחיל לפעום החל משבוע זה ולעיתים בשבוע מאוחר יותר. גפיים קטנות מתחילות לצוץ מגופו של העובר. בסוף שלב האמבריו, מתחיל להיווצר השלד ופעילות בלוטות המין משפיעה על התפתחות ספציפית לפי מין העובר.
שלב ה-Fetus הוא תהליך התפתחות העובר מתום השבוע השמיני ועד תום ההיריון. בין השבוע ה-8 ל-11 מתפתחות מערכות רבות בגוף בהן המוח, הלב שמזרים דם ופני העובר מקבלים צורה אנושית. בשבוע ה-12 מתפתחת מערכת השרירים. עמוד השדרה והצלעות מתקשחות. בשבוע ה-16 כבר ניתן לדעת את מין העובר. החל מהשבוע ה-23 העובר יכול לשמוע את קולה של אמו ורעשים חיצוניים. הריאות מתפתחות אך לא בשלות לגמרי. בשבוע ה-28 תנועות העובר מורגשות היטב. בשבוע ה-32 העובר כמעט מושלם, עיניו פקוחות. הוא ממלא את רוב חלל הרחם ותנועותיו מוגבלות. החל מהשבוע ה-36 להריון – העובר בשל ומתחיל בדרכו לביסוס הראש באגן. סיומו של התהליך מגיע עם רגע הלידה שבו העובר הופך להיות תינוק[12].
ינקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ינקות
בשנים הראשונות לחייו, התפתחותו הגופנית, המוטורית, הקוגניטיבית והרגשית של האדם היא המהירה ביותר בכל ימי חייו[13]. קצב ההתפתחות שונה מתינוק לתינוק, אם כי יש קצב התפתחות ממוצע בינקות[13]. בגיל 3 חדשים ניכרים הניצנים הראשונים של התפתחותו החברתית של האדם[14]. ההתפתחות הרגשית ניכרת בשנה השנייה, עם עצמאות גוברת והולכת ומרדנות; בגיל שלוש יש כבר גילויי חיבה ומגוון רחב של רגשות מופגנות[14]. המוח, משלים את התפתחותו מרגע הלידה, וההתפתחות הנוירולוגית ממשיכה בילדות[15].
התפתחות גופנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – התפתחות הילד
ההתפתחות הגופנית, שהחלה ברחם, ממשיכה לאחר היוולדות התינוק ועד הגיעו לשלמות גופנית. כאשר התינוק יוצא לאוויר העולם מערכות גופו אינן בשלות לגמרי[16], התמקדות עיניו לקויה[13], והוא נטול יכולת עמידה והליכה. כדי לרכוש מיומנויות אלו ורבות אחרות נדרש לו זמן ארוך יחסית. דבר זה הוא חריג בקרב מיני בעלי חיים – שכן בקרב רוב היצורים היבשתיים יש לצאצא יכולת תנועה לאחר מספר דקות או ימים. מערכות הנשימה, העיכול ומחזור הדם מתייצבים במשך השבועות הראשונים[13]. שרירי הצוואר מגיעים לחוזקם לאחר שלושה חודשים[13]. ההתפתחות האנטומית בינקות תלויה בהתפתחות מערכת העצבים[16].
תנועות ראשונות: סדר ההתפתחות הוא מהראש לכיוון הרגליים[16]: תחילה מגיעה השליטה באזורי הראש ורק מאוחר יותר נלמדת השליטה בזרועות וברגליים, באזורים האחוריים של עמוד השדרה ובצדדים. אפילו יילודים שולטים במידת מה בתנועות עיניהם. מרגע הלידה חל שיפור ממושך ביכולת הנעת העיניים, ובגילאי חודשיים עד ארבעה חודשים כבר מתחילות תנועות מעקב חלקות אחרי עצמים[14]. פעוטות בגילאי 4–5 חודשים מסוגלים להושיט יד לעצמים, אף אם אינם רואים אותם ובהסתמך על שמיעה או על מישוש. הם מסוגלים לשער מרחק של חפץ ולהחליט האם להושיט יד אליו או לא. רק בגיל שנה מסוגלים התינוקת לעשות שימוש מיומן באגודל ובאצבע כדי לאחוז בחפץ, אולם רפלקס הלפיתה הגס עדיין חלש.
ישיבה, הליכה: בגיל 7 חדשים, לאחר שלמד להתהפך מצד אל צד, התינוק מתחיל להתיישב, תחילה עם תמיכה ואחר כך ישיבה עצמאית[14]. זחילה נלמדת אחרי גיל חצי שנה. בגילאי 7–13 חודשים מתחילה הליכה בעזרת חפצים ועד גיל שנה וחצי לכל המאוחר, התינוק מתחיל, בדרך כלל, ללכת באופן עצמאי[17], ולטפס מדרגות עם תמיכה[14]. זחילה איננה שלב הכרחי בהתפתחותו התקינה של התינוק ([18], ראו גם[16]).
חושים: תינוק נולד עם התמקדות עיניים לקויה מבחינה מעשית[13]: אף שהראייה שלו היא בבירור והוא מסוגל להבחין בפרטים – הוא מתמקד בעצמים הנמצאים במרחק 16–20 ס"מ[14] ואילו עצמים הרחוקים 30 ס"מ מעיניו נראים לו מטושטשים, ובמרחק גדול הוא רואה רק תנועה ואור[17]. אולם ראייתו מתפתחת במהירות, ומגיעה להבשלה בגיל 7 חודשים[14]. בניגוד לראייה, שמיעתו של התינוק מפותחת ביותר. תינוקות רגישים לטעם, לריח ולמגע. מעדיפים טעם מתוק ומעווים את פניהם בהריחם ריח דוחה[14].
התפתחות קוגניטיבית בינקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – התפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיבית, מתחילה בגיל 7 חודשים, ונמשכת בגיל שנה, אז הוא כבר מסוגל לבחון דברים ולהבין מעט (מציאת דברים מוחבאים, למשל), ואז מבחינים בהתפתחות הבנת השפה ויכולת הדיבור. במשך השנה השנייה מתפתחת הקוגניציה עוד, ומתחיל לשחק בדמיון. ההתפתחות הקוגניטיבית ממשיכה בגיל שלוש עם יכולת התאמה מלאה, תחילת אבחנה בין מעט והרבה ותחילת הבנה במספרים[19].
צורת הלמידה הפשוטה ביותר, למידת התרגולת (הביטואציה), שכיחה בתינוקות מגיל צעיר ביותר. למידה מסוג זה מאופיינת בכך שהתינוק (או האורגניזם הצעיר) מתרגל לגירוי לאחר שהוא נמשך זמן מה, ומפסיק להגיב אליו כאל גירוי חדש. נראה שלימוד התניה קלאסית אפשרי בגיל שלושה חודשים, ואילו לימוד התניה אופרנטית אפשרי כבר מרגע הלידה. יש הרואים את התפתחותו של התינוק כתהליך של עיצוב באמצעות התניות, אולם בעשורים האחרונים השקפות ביהביוריסטיות כאלו אינן זוכות לתמיכה רבה. הלימוד באמצעות "חיקוי" מחולק לכמה שלבים. בתחילה התינוק מסוגל לחקות רק פעולה שהוא עצמו ביצע. בשלב השני ובשלב השלישי יכולת החיקוי משתפרת בהרבה, אך עדיין נדרש מעקב מתמיד אחר הדמות שאותה מחקים ותשומת לב לביצוע החיקוי. בשלב הרביעי יכולת החיקוי מפותחת. הלמידה קשורה קשר הדוק למושג המוכנות. למידה אפשרית, כאשר יש מוכנות טבעית לקבל אותה.
התאוריה של פיאז'ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה
בתיאור ההתפתחות הקוגניטיבית בשלב הינקות מקובלת תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של ז'אן פיאז'ה, אף שיש החולקים על תאוריה זו. רוב הביקורת היא על שהתהליכים המתוארים בתאוריה מתרחשים בגיל מוקדם יותר מזה שבו טען פיאז'ה שהם מתרחשים. חקר ההתפתחות הקוגניטיבית בגילאי הינקות גם עוסק ברכישת שפה. בגילאי הינקות הלמידה היא באמצעות תרגולת, התניות וחיקוי.
התפתחות השפה והדיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבנת שפת האם של התינוק מתחילה כבר מגיל שלושה חדשים, כשבגיל 4 חודשים הוא מסוגל לזהות את שמו[20][14][21]. יכולת ההבעה שלו מתחילה באותו גיל כשהוא מסוגל להביע הברות ספורות חסרות משמעות, המשתכללות בהדרגה ובסוף שנתו הראשונה של התינוק, הוא מגיע לכדי הגיית המילה ה'אמיתית' הראשונה שלו[22][23]. בגיל 18 חודשים התינוק הממוצע מבין ומשתמש בכ-50 מילים. בחצי השנה השנייה מתפתחת יכולת הדיבור לכדי צירוף מילים למשפטים, אך כמעט ללא שימוש במילות יחס[23]. בגיל שלוש השפה די מפותחת, עם יכולת הבנה של רוב המשפטים והבעתם בבהירות, הבנה וביצוע פקודות פשוטות, ושימוש במשפטים ארוכים יותר[14].
ילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ילדות
.jpg)
תקופת הילדות מתחילה על פי המקובל בסביבות גיל ארבע ומסתיימת בסביבות גיל שתים עשרה[24]. התפתחות האדם בשלב הילדות ניכרת בתחומים רבים[24]. הפסיכולוגיה ההתפתחותית עוסקת בתחום המחקר על התפתחות האדם בשלב הילדות, מכמה היבטים.
התפתחות אנטומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתפתחות הנוירולוגית המשמעותית מתרחשת בגילאי הילדות, והיא משפיעה על התפתחותו התקינה של הילד. עד גיל 10–11 רוב אזורי המוח כבר בשלים. בגילאי 6–12, גיל החלפת שיני החלב בשיניים קבועות, הילד גדל כ־45 ס"מ בממוצע; מכפיל את משקלו; בבנים מוכפלת גם מסת השרירים, כאשר הבנות מפגרות מעט אחריהם, אך בהתפתחותן המינית והפיזיולוגית, הן מקדימות את הבנים, ולקראת גיל 12 הפער ביניהם מצטמצם; מתרחשים שינויים במבנה הפנים. המוטוריקה הולכת ונשלמת בגיל הילדות, אך היא לא מאוזנת בהתפתחות הרגשית בוגרת[25]. האינטגרציה בין מערכות ספציפיות בגוף מסתיימת בגיל 6–7, ובין אזורים לא ספציפיים בסוף שנות הילדות במקרים מקדימים, ובתחילת שנות ההתבגרות במקרים מאחרים. מערכות העירות[26], המוטיבציה והראייה הבוגרת מסיימות את התפתחותן בגיל 11, ובשנות הילדות המאוחרות משתפרת איכות הקשב והריכוז[27].
פסיכולוגיה התפתחותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פסיכולוגיה התפתחותית
הפסיכולוגיה המתייחסת ועוסקת בהתפתחות גוף האדם, מתעסקת בממדים ההתפתחותיים הנפשיים והפסיכולוגיים של התפתחות גוף האדם, בעיקר בגיל הילדות. ענף זה בפסיכולוגיה נקרא פסיכולוגיה התפתחותית והוא עוסק במגוון נושאים שבהם חלים התפתחות או שינוי וביניהם: התפתחות גופנית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות רגשית, הבנה מוסרית וגיבוש הזהות[28].
פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, בעיות חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול.
תאוריות מרכזיות בתחום הן:
- תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של ז'אן פיאז'ה.
- תאוריית הקונטקסואליזם החברתי של לב ויגוצקי.
- מבנה עומק ומבנה שטח ברכישת שפה של נועם חומסקי.
- תאוריות פסיכואנליטיות של התפתחות האישיות של זיגמונד פרויד, מלאני קליין, מרגרט מאהלר ודונלד ויניקוט.
- תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי.
- תאוריית שמונת השלבים להתפתחות האישיות של אריק אריקסון.
- תהליך הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר.
התפתחות קוגניטיבית בילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – התפתחות קוגניטיבית
גיל הגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדי גן מתקשים בחשיבה רב ממדית. בדרך כלל הם נוטים להתרכז בפיסת מידע אחת בלבד בכל פרק זמן. קושי נוסף העומד בפניהם הוא הבחנה בין מציאות לבין מראית עין. עוד קושי קוגניטיבי הוא שזכרונם של הילדים חלש, בעיקר משום שאינם יודעים להשתמש בטכניקות שינון ודומות לאלו.
ילדים מתקשים להבין שנקודת מבטו של האחר שונה משלהם, בעיקר אם מדובר בהקשר מורכב. הם גם לא מסוגלים לתת סיבות נכונות לתופעות. בשלבים יותר מאוחרים משתפרת היכולת להסקת סיבה. בתחילה ינמק הילד התרחשויות בטבע בקיומם של כוחות על טבעיים ואחר כך בשל סיבות בטבע עצמו. עם זאת, במערכות פשוטות מסוגלים גם ילדי גן להבין ולנמק סיבתיות היטב.
תפיסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפיסת השימור, לפי פיאז'ה, לקויה אצל ילדים. הילד אינו מסוגל להתמקד בכמה ממדים בו-זמנית. גישת עיבוד המידע מציגה הסבר שונה במקצת לבעיית השימור מזו הפיאז'יאנית. על פיה המעבר מתפיסת "אמת מותנית" המוסקת על פי תצפית וניסוי, ל"אמת הכרחית" המוסקת על פי הכרח לוגי, הוא העומד מאחורי השוני בהבנה. תפיסת מספרים מתחילה כבר מינקות ומתפתחת בהמשך עם הבנה בסיסית של חיבור וחיסור, המשתכללת בהדרגה עם הגיל, כשבגיל 6 ההבנה משוכללת דיה. המיון מוגבל אצל ילדים, והם מתקשים למיין בעת ובעונה אחת על פי שני קריטריונים. אפילו המיון על פי קריטריון אחד רק בגיל שלוש או ארבע. הבנה מסוימת של טרנזיטיביות קיימת כבר בגיל ארבע, אבל תובענותו הקוגניטיבית של המושג אינה מאפשרת לילד להבינו אל נכון כל עוד משאביו הקוגניטיביים בכלל ומשאבי זיכרון העבודה בפרט, מוגבלים.
גיל בית הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיגום: מושג המתאר סיוע המושט כדי לקדם ילד קוגניטיבית ובהתאם לרמתו. מתברר ש"פיגום" יכול להינתן גם על ידי ילדים אחרים, אך ייתכן שילדים אלה ישגו כאשר ישימו דגש רב מדי על התוצאה ופחות על הדרכים להגעה אליה.
זיכרון: מחקר קלאסי בזיכרון מצא כי 7 פלוס/מינוס, שניים הוא מספר האובייקטים הממוצע שאדם יכול לשמור בזיכרון קצר הטווח (כיום יש ביקורת על ממצא קלאסי זה). אצל ילדים המספר קטן יותר, ובגיל 7–9 הוא עומד על חמש או שש מילים. מחקרים הראו שעם התקדמות הגיל חל שיפור משמעותי בשימוש בטכניקות עזר לזיכרון. תרגול שינון מועיל לילדים בגילאי 5 ו-6, אך הם פוסקים להשתמש בו כשחדלים להדריך אותם לעשות כן.
סיווג: עד גיל 7 הילד מתקשה לתפוס היררכיה בסיווג, המאפשרת לעצם אחד להשתייך לקבוצתו ולקבוצת האב שלו בעת ובעונה אחת. מגיל זה תפיסה זאת משתפרת, אך עד גילים מאוחרים (כיתה ד'–ה') ההבחנה לא תהיה שלמה והילד יתקשה להשתמש בה בצורה מוכללת ומופשטת. הילד המבוגר יותר כבר מסוגל למיין על פי יותר מממד אחד. אך עד גיל 8 יכולתו עדיין לוקה. הוא ממיין תחילה על פי הממד הראשון ואחר כך עורך תת-מיון על פי הממד השני, זאת בניגוד למיון הכפול המיידי שיירכש בהמשך[29].
התבגרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – התבגרות
התבגרות היא שלב ביניים בהתפתחותו של אדם בין הילדות לבגרות. במהלכה חלים על המתבגר מלבד תהליכים פיזיולוגיים, גם שינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המשפיעים אלה על אלה[30]. אין הגדרה אחידה ומקובלת למשכה של ההתבגרות[31]. עם זאת, רוב החוקרים מסכימים שהיא מתחילה בסביבות גיל 12, ומסתיימת בתחילת שנות העשרים. השינויים בגיל ההתבגרות מופיעים בנערות סביב גיל 10–12 שנים, ואצל הנערים בגיל 13 שנים[10]. רק במאה ה-19 החלו לראות את תקופת ההתבגרות כתקופה נפרדת בחיים, וב־1904 הוטבע המונח "adolescence" (התבגרות)[32]. בראשית גיל ההתבגרות האדם כבר מגיע לבגרותו המינית, אצל נערות בגיל שתים עשרה ואצל נערים בגיל שלוש עשרה[33].
שינויים אנטומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב הפרשה מוגברת של הורמוני המין הזכריים – אנדרוגנים, והורמוני המין הנקביים – אסטרוגנים, מתרחשת שורת שינויים ביולוגיים. את תחילת השינויים הפיזיולוגיים בגיל ההתבגרות וקצב הופעתם קובעים גורמים שונים ובהם: רקע משפחתי-גנטי, תזונה ומצב הבריאות הכללי של הנער או הנערה[10].
בתקופת ההתבגרות מתרחשים גדילה לגובה ועלייה במשקל. הגוף מקבל כ-25% מהגובה הסופי וכ-40% מהמשקל הסופי במשך ההתבגרות[10]. איברי המין של המתבגר מתפתחים. גוברת התשוקה המינית. אצל הבנות מתחיל מחזור הווסת סביב גיל 12, כשנתיים לאחר תחילת הצמיחה לגובה, ואצל הבנים מיוצר הזרע לראשונה בגיל 12 ומעלה. כיום, הגיל הממוצע בעולם המערבי לקבלת מחזור הוא 12.5 שנים. גיל קבלת המחזור הראשון הולך ופוחת במאה הנוכחית. כמו כן, מופיעים שׂיעור[34], הזעה ולפעמים אף פצעי עור ("אקנה"). כתפי הבנים מתרחבות. הם בונים מסת שריר וקולם נעשה עמוק יותר[10]. ההתבגרות הגופנית של הנערה, מפגישה אותה עם ההיבטים של הנשיות ותהליכי הפריון, הטעונים רגשות מעורבים. המחזור החודשי, צמיחת החזה וסממני המין האחרים, טעונים משמעויות אישיות וחברתיות כבדות משקל. בנים גובהים במשך יותר זמן, אך הצמיחה שלהם מתחילה מאוחר מזו של הבנות. בנות גובהות בקצב המהיר ביותר בגיל 12, ובנים – בגיל 14. הצמיחה המואצת מביאה לשינויים ביחסים בין חלקי הגוף.
שינויים פסיכולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתבגרות כוללת שינויים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים; כשבמרכז ההתבגרות הנפשית עומד המעבר של האדם מתלות בהורים לעצמאות וזהות עצמית. הניסיון להגדיר את הזהות העצמית ואת עצמאותו של המתבגר מביא עמו התנגשויות בין אינטרס וסמכות ההורים, ויוצר מתחים בין המתבגר להוריו. מצבי הרוח המשתנים והבלתי צפויים תורמים גם הם למתחים אלו[10].
בגרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בגרות
תקופת הבגרות היא התקופה במהלך חייו של האדם, החלה לאחר תקופת גיל ההתבגרות. היא הארוכה בחיי האדם, והתפתחותו בשלב זה מאיטה. יש המחלקים את הבגרות לשלוש תת-קטגוריות: בגרות מוקדמת, אמצע הבגרות, ובגרות מאוחרת.
למעשה, מבחינה התפתחותית[35] קשה להגדיר מיהו אדם בוגר. לבגרות מספר היבטים, שלא כולם מתרחשים בגיל אחד מסוים. הבגרות מבחינה גופנית מגיעה בסביבות גיל שש עשרה[36]; הבגרות מבחינה נפשית (חברתית, רגשית) תלויה בגורמים משתנים שונים ויכולה להימשך עד לסוף שנות העשרים ואף תחילת השלושים. הבגרות הכלכלית מגיעה עם התבססות כלכלית עצמאית. בעוד סיום גיל ההתבגרות קשה להגדרה[31], הרי שכאדם בוגר רואים אדם שעבר את גיל ההתבגרות[37]; אם כן, הגיל המקובל לסיום גיל ההתבגרות – תחילת שנות העשרים – הוא הגיל בו מתחילה הבגרות.
תכונות האדם הבוגר כוללות לרוב: שליטה עצמית – ריסון ושליטה ברגשות; יציבות – אישיות יציבה, כוח; עצמאות – יכולת אדם לפקח על עצמו; רצינות – היכולת להתמודד עם החיים באופן רציני וענייני; אחריות – אמינות, נשיאה בתוצאות והיכולת לבוא בהתחייבות; שיטתיות/טקט – היכולת לתכנן לעתיד ולפעול בהתאם; כוח סבל – היכולת להתמודד עם קשיים; ניסיון – הבנה ופתיחות; אובייקטיביות – ריאליזם ופרספקטיבה.
גיל המעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – גיל המעבר אצל נשים, גיל המעבר אצל גברים, הזדקנות מערכת הרבייה
גיל המעבר הוא שלב טרום ההזדקנות, והוא כולל שינויים פיזיולוגיים וביולוגיים המתרחשים לקראת ההזדקנות. יש אבחנה בין גיל המעבר אצל נשים (מנופאוזה), המוכר יותר, ומשמש לתיאור הזמן בו מפסיק הווסת, לבין גיל המעבר אצל גברים (אנדרופאוזה), שהוא מונח שהשתרש בשנים האחרונות ומהווה הגרסה הגברית לגיל המעבר הנשי, וכולל שינויים פיזיולוגיים הגורמים להפרעות שונות. התופעה אצל הגבר אינה חדה כל כך, והיא יותר הדרגתית. השינויים בגיל המעבר משפיעים על ההיבטים החברתיים, הנפשיים, הרגשיים והקוגניטיביים[38] של האדם[7][39].
גיל המעבר הנשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל האישה, תקופת גיל המעבר אורכת בין שנתיים לעשר שנים[40]. לעומת הגבר, מערכת הרבייה אצלה מפסיקה להיות כשירה בגיל חמישים ואחת (גיל המעבר) בממוצע במדינות המפותחות. הסיבה לכך היא הפסקת הביוץ והמחזור. אישה, שלא כגבר, אינה מייצרת בחייה ביציות. בשעת הלידה יש לאישה כ-400,000 ביציות שהן כרבע מסך כל הביציות שהיו לה בהתחלה. בגיל ההתבגרות יש לאישה רק אחד חלקי 13 מסך זה, וקצב איבוד הביציות ממשיך להיות קבוע עד גיל 35 בערך, ואז קצב האיבוד מכפיל את עצמו. הפסקת הביוץ והמחזור מתרחשת בגיל המעבר, כשלא נותרו בשחלות כמות מספקת של ביציות כדי לייצר מספיק הורמונים לצורך השלמת המחזור. תופעות נלוות מתבטאות באי שקט, עצבנות, כאבי ראש, ירידה בזיכרון, דופק מהיר, סחרחורות, הפרעות בתחושה בגפיים, עלייה במשקל, יובש בנרתיק ועוד[38].
גיל המעבר הגברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל הגבר התופעה של גיל המעבר, כאמור, אינה חדה כל כך, אלא יותר הדרגתית. בתהליך הכניסה לגיל המעבר עלול הגבר לסבול מחולשה, עייפות, שינויים במצב הרוח, נדודי שינה, ירידה במסת השרירים, דיכאון, ירידה בליבידו, התמעטות האנרגיה, אובדן שיער ברגליים ולעיתים גם גלי חום והזעות[41]. בדומה לאישה, גם אצל הגבר, תופעות גיל המעבר נובעות משינויים במערכת הרבייה. ככל שהגבר מזדקן הוא מייצר פחות מההורמון טסטוסטרון. הירידה בייצור היא כאחוז אחד בכל שנה, והיא מתחילה בערך מגיל ארבעים. גם ייצור תאי הזרע ליום יורד ככל שהגבר מזדקן, וכך גם מופחתים תאי הזרע הפעילים. הטענה הנפוצה היא שהשינויים האלה במערכת הרבייה הגברית נובעים מהירידה ברמות הטסטוסטרון בדם[42], אך טענה זו אינה מבוססת מספיק ואין ידוע בבירור אם אכן השינויים נובעים מרמת טסטוסטרון נמוכה, היות שאצל חלק מהגברים יש רמת טסטוסטרון גבוהה יותר בגיל שבעים מאשר אצל צעיר בגיל עשרים[43]. לא כל החוקרים מסכימים לקבל את ההקבלה של גיל המעבר הנשי עם גיל מעבר גברי, כביכול. אנשי מקצוע מסוימים מתייחסים להיחלשות הגבר והשינויים במערכת הרבייה שלו, כחלק מהזדקנות טבעית, המתרחשת החל מגיל 45 בקירוב; ומסרבים לקבל את התופעה אצל הגבר כ"גיל מעבר"[44][7].
הזדקנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הזדקנות באדם
הזדקנות היא תהליך בלאי ביולוגי המתרחש בכל יצור רב תאי ובכלל זה בגוף האדם. תהליך ההזדקנות מתרחש כאשר תאים זקנים מתים בקצב גבוה יותר מהקצב בו נוצרים תאים חדשים[45]. ההזדקנות מושפעת מאלמנטים תורשתיים וסביבתיים, ואף על פי שקיימות מספר תאוריות על הסיבות הביולוגיות להזדקנות, למעשה אין הסבר ביולוגי מבוסס מדוע מזדקנים[46].
אצל אדם החי בחברה עם חקלאות ורפואה מודרניות, מקובל להגדיר את תחילת התהליך בין גיל 40 ל-50 ומוות מסיבוכים קשורי זקנה מגיע אחרי גיל 75. אולם בחברות אנושיות שחיו בתנאים אחרים בלאי ביולוגי ומוות מזקנה הגיעו בגילים מוקדמים בהרבה. קשה להצביע במדויק על גיל שיא הכושר באדם. תפקודים שונים של האדם נעשים באיכותם המיטבית בגילים שונים הן משום שהגוף מוכן יותר לקראתם והן משום תפקודים שונים דורשים ניסיון נצבר שונה. גיל שיא הכוח של מערכת התנועה הוא כנראה גיל 17. גיל השיא של היכולת הקוגניטיבית קשה להגדרה. הגיל המיטבי ללמידת דיבור בשפה חדשה הוא הגיל הרך. למידת כתיבה וקריאה אפשרית בגיל הרך אולם היא קלה יותר בסביבות גיל חמש או שש. ההזדקנות כרוכה בשינויים פיזיולוגיים, ביולוגיים, סוציאליים, רגשיים ונפשיים[47]. הגרונטולוגיה, תחום המחקר המדעי של הזדקנות האדם, מגדירה את ההזדקנות כתהליך ביו-פסיכו-סוציאלי[48]. כושר הזיכרון נחלש עם ההזדקנות[47].
שינויים גופניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם חלוף השנים, שינויים גופניים רבים בולטים לעין כגון שיער לבן[49]. כמו כן, הקמטים מתרבים כשהעור מאבד את גמישותו[49]. בנוסף, גיל העמידה מביא עמו לעיתים לעלייה במשקל ואחריה ירידה של ממש עם התקדמות הגיל. אנשים זקנים נוטים לאבד מגובהם עקב דחיסת חוליות השדרה. איברים פנימיים רבים, כמו: לבלב, טחול, כליות, ריאות וכבד קטנים אצל אנשים זקנים, ויעילותם במילוי תפקידם פוחתת. מתופעות תהליך ההזדקנות הן ירידה ביכולת הראייה והשמיעה וירידה בכושר המיני. מחזור הדם מושפע אף הוא מתהליך ההזדקנות. יעילות פעולת השאיבה של הלב פוחתת, ותגובת הלב לפעילות גופנית או לחץ, המתבטאת בהגברת קצבו, מוחרפת. כלי הדם שבגוף מאבדים מגמישותם, ונוטים אף להתפתל. העצמות נעשות פריכות וכך גדל הסיכוי כי עצמותיהם של קשישים ישברו בנפילה או בתאונות אחרות. הגוף נעשה רגיש לשינויים חדים בטמפרטורה, וההתאוששות ממחלות עלולה להמשך זמן רב. הנטייה ללקות בזיהומים, והסיכון לחלות בסרטן ובמחלות אחרות אף הוא גדל[50].
הזדקנות הגוף ניכרת בצורך באמצעי טכנולוגיה מסייעת: כמעט כל אדם מעל גיל חמישים זקוק למשקפי קריאה[49], מעל גיל שבעים לשיניים תותבות ומעל גיל שמונים למקל הליכה ולמכשיר שמיעה.
זקנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זקנה
תקופת הזִקנה היא טווח הגילים הסמוך לסיום מחזור החיים של האדם הממוצע. בניגוד לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות האדם, הרי שהזקנה היא דבר אינדיבידואלי ודיפרנציאלי, השונה מהותית מאדם לאדם. למרות זאת מבחינים הגרנטולוגים בין ארבעה שלבים בזקנה, שלמרות השוני הרב ניתן לעיתים קרובות להכליל לגביהם: זקנה צעירה – בגילים 65 עד 75, בקירוב; זקנה אמצעית – בגילים 75 עד 85, בקירוב; זקנה מופלגת – מגילאי 85 עד 95 בקירוב; והשלב הרביעי – שנוסף לאחרונה לאור העלייה בתוחלת החיים בעולם – היא זקנה מופלגת מאוד, מגיל 95 ומעלה[51]. יכולות ההתחדשות הביולוגיות מוגבלות יותר באנשים זקנים, ונטייתם למחלות וסינדרומים גבוהה. הזקנה היא מצב של אובדנים רבים. קוצר הזמן יחסית, שבו מתרחשים האובדנים, וריבויים, מקשים על ההתמודדות ומהווה גורם לחץ משמעותי. בין האובדנים הקיימים בזקנה ניתן למנות אובדן כלכלי, אובדן פיזי, אובדן קוסמטי, אובדן בריאותי, אובדן חברתי וסיוע ואובדן מנטלי.
סיפוק מול ייאוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תאוריית השלבים של אריקסון
אדם המגיע לגיל זקנה יכול להיות במקרים רבים מאושר. למרות הקשיים הפיזיים והבריאותיים, יכול האדם למצוא לעצמו תחומי עיסוק מעניינים ופוריים, לשמור על רשת חברתית תומכת, ולמצות את השלבים של סיפוק והשלמה חיובית עם שלב זה בחייו. אריק אריקסון, הוגה תאוריית השלבים הפסיכו-חברתית, היה בין הראשונים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית שהתייחס לזקנה כאל שלב התפתחותי נוסף בחיי האדם. הוא מכנה את שלב זה בחיי האדם כשלב ה"שלמות לעומת ייאוש" ("Integrity vs. Despair")[52].
לפי אריקסון, בשלב האחרון בחייו של האדם הזקן הוא מוצא עצמו מול משבר התפתחותי המבטא את סיכום חייו. בשלב זה, לאחר התרחקות מסוימת של הצאצאים והצטמצמות הקן המשפחתי, ולאחר פרישה מהעבודה וצימצום בסטטוס התעסוקתי והחברתי, יגיע האדם הזקן להרהור מסכם של חייו ותפקידיו. בשלב זה הוא יכול לראות את עצמו בסיפוק ובהשלמה, ולעיתים גם לחוות אכזבות וכישלונות שהתרחשו עליו בימי חייו. שלמות, לפי אריקסון, היא היכולת לראות את רצף החיים מתחילתו ועד סופו ולקבל פרספקטיבה חיובית על שלמותו של מעגל החיים. ראיית הרצף במעגל החיים יכולה להקנות לאדם קבלה עצמית וראיית הישגיו בסיפוק. יתרה מכך, אריקסון מתייחס לשלב השלמות כאל היכולת של האדם לראות עצמו כחלק מהקולקטיב האנושי, אף מעבר למעגל החיים האישי. בראייה זו כלולה גם היכולת לראות את הבאים אחרינו כחוליה חדשה בשרשרת, חוליה שהאדם הזקן היה שותף פעיל ביצירתה.
ניגודה של השלמות, לפי אריקסון, הוא בראיית החיים הפסימית – בתחושה של קיפאון ואיבוד משמעות לחיים. החוויה העומדת במרכזם של הייאוש ושל העדר המשמעות זו ההרגשה שהחיים לא נחוו במלואם, שההזדמנויות פוספסו, ושהבחירות שנעשו היו מוטעות או שקריות. כל אלה הן שהפכו למכתיבי קצב החיים ויצרו חלל ריק ונעדר תוחלת, שסופו במוות המאיים[53].
ביולוגיה התפתחותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – ביולוגיה התפתחותית, אמבריולוגיה
הענף בביולוגיה העוסק בחקר ההתפתחות של היצורים החיים, ובכלל זה האדם, נקרא ביולוגיה התפתחותית. הביולוגיה ההתפתחותית היא מהתחומים הראשיים בביולוגיה והיא נמצאת נכון להיום – תחילת המאה ה-21 – בחזית המחקר הביולוגי. אם כי יש קשר בין הביולוגיה ההתפתחותית לביולוגיה האבולוציונית, ההבדל העקרוני ביניהן הוא שהאבולוציה עוסקת בהתפתחותם של מינים במרוצת הדורות בעוד הביולוגיה ההתפתחותית עוסקת בהתפתחות האינדיבידואלית של היצור ברמת הפרט הבודד – מראשית קיומו של היצור ועד למותו.
התפתחותו של יצור רב-תאי בוגר מתא בודד טומנת בחובה כמה מהחידות הגדולות ביותר של הביולוגיה. התא המופרה מכיל את כל המידע הדרוש להתפתחות היצור, והאופן שבו מידע זה מיושם עדיין אינו מובן דיו.
לביולוגיה ההתפתחותית מספר תחומי משנה שהם:
- אמבריולוגיה: חקר התפתחות העובר.
- ביולוגיה התפתחותית מולקולרית – חקר התפתחות היצורים ברמת התא הבודד.
- ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית – תחום המשלב בין אבולוציה וביולוגיה התפתחותית.
- ביולוגיה התפתחותית של מערכת העצבים.
התפתחויות קשורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפתחויות של האדם בתחומי הרוח משליכות בעקיפין על ההתפתחות הגופנית והקוגניטיבית וממילא הפסיכולגית של גוף האדם. בעיות או התקדמויות בהתפתחות הרגשית והחברתית, נובעות או מוסברות לעיתים על ידי הפסיכולוגיה ההתפתחותית בהתפתחות גוף האדם. הגוף והאינטליגנציה משליכים על הרוח. ובכלל זה התפתחויות הגוף והשכל משליכות על ההתפתחות הנפשית החברתית והרגשית[6][7]. אצל ילדים ההתפתחות הנפשית משפיעה לפעמים על התפתחות הגוף[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גוף האדם | ||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסע שלא ייאמן, הד ארצי 2000.
- לימור בכר, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, האוניברסיטה הפתוחה 1998.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סדרה תיעודית על התפתחות גוף האדם - סדרת סרטים של BBC על התפתחות גוף האדם. (אנגלית, עם כתוביות בעברית)
- שלבים בהתפתחות עובר האדם באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- ההתפתחות העוברית בבני אדם, סרטון עם הסברים, באתר מכון ויצמן למדע
- התפתחות גוף האדם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סרטים אקדמיים, מבט בינתחומי על התפתחות ילדים, הערוץ האקדמי, באתר אוניברסיטת חיפה
- להתבגר בגוף ובנפש, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- ד"ר מוטי לוי, גיל המעבר: עזבו הורמונים, לכו על דיקור סיני, באתר ynet, 3 באוגוסט 2004
- אריאלה אילון, גברים במעבר: החיים אחרי גיל 40, באתר ynet, 12 באוקטובר 2003
- ד"ר אלי תבדי, ד"ר אלכס בנט, פרופ' עמי סידי, בעיות גיל המעבר אצל גברים, באתר קופת חולים מאוחדת
גדילת האדם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א., וטיאנו, ש. (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.
- ^ המאבק הסתיים: הגורמים המפענחים את הגנום האנושי מתאחדים באתר הידען
- ^ 1 2 ראו: ד"ר יעקב ברמץ, הבשלה והמעבר מהגן לבית הספר באתר "טבעלייף"
- ^ 1 2 3 4 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
- ^ אך לא רק. ראו לדוגמה בפסקאות הזדקנות וזקנה.
- ^ 1 2 לפי התפתחות התינוק, התפתחות שכלית מאמר באתר משרד הרווחה של ישראל
- ^ 1 2 3 4 ראו גם שינויים פיזיולוגיים ומאפיינים קליניים בגיל המעבר אצל גברים באתר NCBI
- ^ על פי: 11101106 - פסיכולוגיה התפתחותית במעגל החיים: מינקות ועד זיקנה באתר בית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב; פסיכולגיה באתר העיר קריית גת
- ^ לפי Cognitive Psychology באתר "elsevier" (אנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 על פי להתבגר בגוף ובנפש באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- ^ חלק מהמערכות ממשיכות להשלים את הבשלתן המלאה במשך שנות הינקות, הילדות ואף ההתבגרות. ראו בפסקאות הרלוונטיות.
- ^ כל הפסקה על פי הקישורים החיצוניים הקשורים להתפתחות העובר
- ^ 1 2 3 4 5 6 לפי התפתחות הילד באתר "עולם התינוק"
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 לפי ד"ר דניאל שינהר, התפתחות תינוקות: שלב אחר שלב באתר "דולה"
- ^ ראו בפסקה ילדות
- ^ 1 2 3 4 ד"ר יהודה ברק, התפתחות הילד באתר "טבעלייף"
- ^ 1 2 על פי התפתחות תינוקות מגיל אפס עד גיל שנה באתר "2biz"
- ^ המיתוס הטוען את ההפך נובע משני נוכלים בארצות הברית שהפיצו מידע כוזב.
- ^ כל הפסקה לפי ד"ר שניאל שינהר, התפתחות תינוקות: שלב אחר שלב באתר "דולה"
- ^ אם כי התגובה לקריאת שמו מגיעה רק בגיל 7 חדשים
- ^ הבנת מושגים, אתר מכבי שירותי בריאות, 13 באפריל 2011
- ^ התפתחות השפה- Language Development, באתר "בטיפולנט"
- ^ 1 2 ראו גם שפה, באתר מרכז רפואי הדסה
- ^ 1 2 לפי ד"ר יעקב ברמץ הבשלה והמעבר מהגן לבית הספר באתר "טבעלייף"
- ^ כך למשל, מוטורית הוא יכול לירות באקדח, אך אינו מודע מספיק לסכנה שבדבר
- ^ המעגל הביולוגי שינה-ערנות
- ^ כל הפסקה על פי ד"ר יעקב ברמץ, הבשלה והמעבר מהגן לבית הספר באתר "טבעלייף"
- ^ לפי התפתחות פסיכולוגית - פסיכולוגיה התפתחותית באתר "uniclass"
- ^ כל החומר על ההתפתחות הקוגניטיבית בילדות נתמך במקורות שבקישורים החיצוניים של הערך המורחב
- ^ על פי להתבגר בגוף ובנפש באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית והתבגרות - מדריך לבת באתר "יחד"
- ^ 1 2 על פי התבגרות - מדריך לבן באתר "יחד"
- ^ חרדת מבחן באתר "demo"
- ^ ד"ר יוסי קיטרו מי הזיז את הבריאות שלי...? באתר "notes"
- ^ ראו נערה בת 14 שסובלת משיעור יתר באתר "אינפומד"
- ^ אמנם מבחינה משפטית וחוקית יש הגדרה ברורה בכל מדינה לפי חוקיה, באיזה גיל נחשב האדם לבוגר. אכן אמת-מידה להגדרת גיל זו היא הגיל המקובל של תחילת הבגרות מבחינה התפתחותית.
- ^ לגבי הבגרות המינית, ראו למעלה.
- ^ כל הפסקה על פי חרדת מבחן באתר "demo"
- ^ 1 2 מוטי לוי, גיל המעבר: עזבו הורמונים, לכו על דיקור סיני, באתר ynet, 3 באוגוסט 2004
- ^ ראו פירוט בהמשך
- ^ פרופ' דרורית הוכנר, מהו גיל המעבר?, באתר "starme" (מרכז הרופאים והמומחים)
- ^ לימור גל, עוברים את זה כמו גברים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005
- ^ לימור גל, עוברים את זה כמו גברים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005
אריאלה אילון, גברים במעבר: החיים אחרי גיל 40, באתר ynet, 12 באוקטובר 2003
ד"ר אריק שכטר, ירידה ברמות הטסטוסטרון: גבר, אל תתבייש לטפל בבעיה, באתר וואלה, 16 בינואר 2012 - ^ סטיבן נ. אוסטד, המסע שלא ייאמן, הד ארצי 2000; ראו בהרחבה בערך מערכת הרבייה
- ^ אריאלה אילון, גברים במעבר: החיים אחרי גיל 40, באתר ynet, 12 באוקטובר 2003
- ^ אבנר חי, הזדקנות ואנטי אייג'ינג באתר "מטפלים"
- ^ על פי: אדווין בירמן, הביולוגיה של ההזדקנות באתר "דעת"
- ^ 1 2 ראו דיכאון בקרב קשישים באתר "omega3net"
- ^ לפי זיכרון אוטוביוגרפי בגיל זיקנה - היבטים תאורטיים, באתר hebpsy (פסיכולוגיה עברית)
- ^ 1 2 3 ראו: מאיה איטקין, זקנה - איך ניתן להאט את הקצב? באתר "dryang"
- ^ על פי להיות צעיר לנצח האם זה אפשרי? באתר "carassomedical"
- ^ אילן שפר, בתשובה לשאלה: "מאיזה גיל נחשב אדם "גריאטרי" או באיזה שלב של חייו?" בפורום גריאטריה, באתר "doctors"
- ^ לפי תאוריית ההתפתחות בשלבים של אריקסון - Erikson's developmental model באתר "בטיפולנט"
- ^ על פי תאוריית השלבים של אריקסון
